אחד המשפטים שממחיש בצורה הטובה ביותר את הסבל שאנו גורמים לעצמנו הוא "גוף הכאב ניזון מעוד כאב"

בידוד, הסתגרות פנימה, הסתפקות במועט, תנועה קטנה, תנועה יותר שקטה. כל אלו מזכירים זמני שפל בים, לפני ואחרי גאות .

רובנו מכירים את ההבדל בין הזדהות יתר לאמפתיה כלפי הזולת. אך האם אנחנו מיישמים את זה כלפי עצמנו ?

בסוף זה ייגמר. יסתיים. ייפסק. ויהיה בסדר. באמת. אך כשזה יקרה זה לא יהיה בעצירה חדה כמו שהיינו רוצים. סביר להניח שזה יסתיים בהדרגתיות.

במקום להתמודד עם מה שכואב אנחנו בורחים מעצמנו, העיקר לא לפגוש. לא לפגוש את הזקנה. לא לפגוש את המוות שאורב לכולנו. לא לפגוש את הכאב, הפגיעות

❤️ בדיקת כוונה ❤️ כל דבר שאנחנו חושבים לעשות, החלטה שרוצים לקחת או בחירה שרוצים לקבל בכל אחד מתחומי החיים שלנו, נבדוק מה כוונתנו מתחת לפני

על מנת להפוך את ההקשבה לחוויה עוצמתית הנה כמה טיפים שאולי יעזרו

אני שומעת אנשים שמספרים לי שהחיים הובילו אותם, לקחו אותם. חלקם אף מתארים שהחיים זרקו אותם מקיר לקיר. הם אומרים, שמעולם לא עצרו לבדוק ...

ולכן, דווקא עכשיו אני רוצה להראות לך דרכים להתמודד עם מחשבות בלתי פוסקות, להרגיע דאגות, להפחית חרדות, לתקשר את הצרכים שלך בצורה רגועה

-השנייה הזו שמרגישים שרוצים לומר רעיון כלשהו לפני חברים או קולגות ומוותרים כי אומרים לעצמנו שזה בטח לא מחדש כלום ואולי אפילו טיפשי...