
בידוד, הסתגרות פנימה, הסתפקות במועט, תנועה קטנה, תנועה יותר שקטה.
כל אלו מזכירים זמני שפל בים, לפני ואחרי גאות .
בגאות יש יציאה החוצה, תנועה גדולה ומהירה, רעש, שצף, הרבה עשייה חיצונית.
ואילו עכשיו זה מרגיש שנכפה על כולנו שפל. התכנסות בבית, תנאי עבודה שמשתנים, כלכלה שמתכווצת, פחדים בריאותיים ועוד.
אבל, אני מבקשת להזכיר שכמו בטבע – יש טוב גם בשפל.
בים זה מאוד ברור.
המים מתחדשים, האדמה החולית מתגלה,
צמחי מים וסרטנים קטנים יכולים להתחיל את מחזור חייהם, המים שקטים וצלולים.
ובנפש שלנו גם – אלו זמנים שאפשר לנוח בהם, הפסקה מהתנועה החוצה, השקטה ממירוץ החיים, להתבונן פנימה, לאפשר ראיה צלולה יותר.
ברגע הראשון זה מבהיל ואנחנו אולי מייחלים לגאות שתחזור.
אבל אני מציעה להינות מדימוי הים ולאפשר לשפל להביא לנו את הטוב של זמנים כאלו.
אלו זמנים של תנועות קטנות...
שיחה טובה עם הילדים, בן הזוג, עם עצמנו.
שקט, מנוחה, התבודדות, הסתכלות פנימה של מה חשוב לי עכשיו,
מה אני רוצה לתכנן או לעשות לעתיד כשהגאות תחזור.
אותה תנועה של גאות ושפל קורית לנו גם בלב: התכווצות והתרחבות . לגבי תנועות הלב אין לנו העדפה, התכווצות והתרחבות אין פה טוב ורע והרי רק בזכות שתיהן אנחנו חיים.
והלוואי שנזכור ששתי התנועות נכונות וטובות לנפש גם אח"כ כשכל זה ייגמר.
שנסכים לשפל כמו גם לגאות, כי שתי התנועות הכרחיות לקיום שלנו.
התבקשנו לשמור על מרחק אך לא להתרחק אחד מהשני ומעצמנו. זה זמן חדש שמזמין אותנו לגלות אוצרות...בואו ונהיה סקרנים. אני בטוחה בגאות כי תחזור. מציעה לכולנו ל"נצל" את השפל – כי הוא הרי ממילא כאן.
Comments