גוף הכאב ניזון מאוד כאב

אחד המשפטים שממחיש בצורה הטובה ביותר את הסבל שאנו גורמים לעצמנו הוא "גוף הכאב ניזון מעוד כאב". (אווה פירקוס).

המשמעות של המשפט היא שכמו שיש לנו את הגוף הביולוגי שצורך מזון על מנת להמשיך ולהתקיים כך יש לנו גופי כאב בתוך הנפש שלנו שניזונים מעוד כאב על מנת להישאר חיים.

לדוגמא: אישה שכל הזמן דואגת, יש בנפש שלה גוף של דאגה שאותו היא מזינה בעוד ועוד מזון של דאגה. כל עוד היא לא מודעת, סביר להניח שהיא תמשיך לזמן לתוך חייה עוד ועוד סיטואציות שבהן היא תדאג כי רק כך תוכל להמשיך ולהזין את גוף הדאגה. או גבר שכל הזמן לחוץ, יש בנפש שלו גוף של לחץ שאותו הוא מזין בעוד ועוד מזון של לחץ. כל עוד הוא לא מודע, סביר להניח שהוא ימשיך לזמן לתוך חייו עוד ועוד סיטואציות שבהן הוא יהיה בלחץ כי רק כך יוכל להמשיך ולהזין את גוף הלחץ.

וכך אנו עושים לעצמנו עם גופי כאב שונים כמו היסטריה, כעס, תסכול, מרמור, אשמה ועוד.

כמו שאנו מודעים ומכוונים על שמירת אורח חיים בריא בגוף שלנו על מנת להיות במשקל גוף מאוזן כך גם אנו אמורים לכוון עם הנפש שלנו על מנת לשמור עליה מאוזנת ובריאה. אז איך עושים את זה ? השלב הראשון הוא להבין מה גוף הכאב העיקרי שלנו ? השלב השני הוא להתבונן על עצמנו כשאנו בלופ של גוף הכאב ניזון מעוד כאב אך ללא ביקורת. בשלב השלישי כתוצאה מהתבוננות ללא ביקורת נוכל לשהות אולי זמן קצר יותר בלופ הזה. בשלב הרביעי אולי נצליח לבחור אחרת. דווקא בימים אלו גופי הכאב של כולנו עשויים לגדול ולהשמין ואם הם ישמינו הם ידרשו יותר מזון של כאב ואנחנו ממש לא רוצים להשמין מכאב... אז מה גוף הכאב העיקרי שלכם? בהצלחה.